#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הבועל את הבתולה בזמן המשנה מה דינה?	"לב""ה קטנה שלא הגיע זמנה לראות טהורה עד שתחיה המכה, ושהגיע זמנה לראות אם לא ראתה נותנים לה ד' לילות ואם ראתה נותנים לה לילה אחת, ובוגרות אם לא ראתה נותנים לה לילה אחת ואם ראתה נותנים לה בעילת מצווה.<br>ולב""ש קטנה יש לה רק ד' לילות, ונערה שלא ראתה לילה אחת ושראתה אין לה רק בעילת מצווה."	"יו""ד סימן קצ""ג"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה מימרות מצאנו שנאמרו אחר זמן המשנה בבבלי ובירושלמי?	"רב ושמואל אמרו שנמנו וגמרו שבועל בעילת מצווה ופורש.<br>ר' יוחנן ור""ל לא הוי מסקי מפרק תינוקת רק בועל בעילת מצווה ופורש.<br>בירושלמי אמרו שכל פרק תינוקת הוא להלכלה ולא למעשה אלא בועל בעילת מצווה ופורש.<br>בירושלמי אמרו שר' ינאי ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ולא ראתה."	"יו""ד סימן קצ""ג"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על מה קאי רב ושמואל שאמרו נמנו וגמרו שבועל בעילת מצווה ופורש?	"<ul><li>רשב""א רא""ש ר""ן - אפי' קטנה שלא הגיע זמנה ולא ראתה, וכן מוכח שלא קאי רק על נערה שראתה שהק' הגמ' ע""ז מנערה שלא ראתה.</li><li>רי""ף והרמב""ם - על נערה שהגיע זמנה וראתה, שזהו הדיבור המתחיל בגמ', והק' הגמ' מנערה שלא ראתה שאם שם הוא ד' לילות מתוך י""ב חודש לא הי' מחמירים כ""כ על נערה שראתה. ותי' הגמ' שהוא חומרא שנמנו עליו והוא גזירה אטו בוגורת שראתה (ולא גזרו רק בזה משום חומר של בוגרת שראתה או משום שלא גזרו רק כשראתה משום שעצם נערה שראתה אינו פשוט כ""כ להקל ממילא בצירוף הגזירה שיש אסרו אותה).</li></ul>"	"יו""ד סימן קצ""ג"	והיאך מיושב לפי זה למה הק' הגמ' מנערה שא ראתה?	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלו שסוברים שרב ושמואל החמיר בכל הנשים מה הטעם שאין תולים בדם בתולים כמו בכל מכה?	"הרשב""א כתב הטעם משום שאפשר בהטייה וממילא כל המכה אינו מכה וודאית או משום שלא תהא אסורה לעולם משום מכה זו משא""כ בשאר מכות שאפשר שתיאסר לעולם אם אין תולים בו.<br>הרא""ש כתב משום שיש כל כך חלוקי דינים בין כל סוג אשה ובעילת מצווה לכול מסורה וגם חתן יצרו תוקפו.<br>והט""ז כתב שלא יהא מחליפים בין דם לדם החמירו שכל דם מהמקור טמא."	"יו""ד סימן קצ""ג"	"רשב""א רא""ש וט""ז"	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה הביא הרי""ף גם כל שאר המימרות שאוסרים לכל אשה אחר בעילת מצוה?&nbsp;"	משום שכן הי' המנהג במערבא ולא יהא חושבים שהוא מנהג בטעות.&nbsp;	"יו""ד סימן קצ""ג"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הרמב""ם כתב וכן בדם בתולים מחמירים, על מה כתב ""וכן""?"	"שהוא מנהג כמו בדם בתולים.<br>שאם מוצאים מקום שאין נוהגים כן אין למחות עליהם.<br>שהגאונים תקנו אותו הגם שכבר היו נוהגים בימי האמוראים מ""מ הגאונים הנהיגו אותו בכל המקומות."	"יו""ד סימן קצ""ג"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה פי' הטור שכתב אפי' בוגרת, לכאורה בבוגרת פשוט שטמאה שיש יותר לחשוש שהדם הוא מדמים הטמאים שאין לה בתולים ויש לה יותר דם נידות?	"הב""י כתב שקאי על מה שהחמיר אח""כ אפי' בדקה לא ראתה.<br>והט""ז כתב שגם עכשיו כבר החמיר גם כשלא ראתה והחידוש אח""כ הוא לחדש שאפי' בדיקה לא מועיל."	"יו""ד סימן קצ""ג"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש להחמיר לא לגמור הבעילה אחר שכבר ראתה, ומהו הטעם?	מותר אפי' לבעל נפש. משום שאם יהא מחמירים חוששים שיהא לבו נוקפו ולא יהא גומר לעולם או אפי' לא יתחיל.	"יו""ד סימן קצ""ג"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לפרוש באבר חי? ומה הפירוש ופורש מיד?	"הראב""ד אוסר ופורש מיד קאי על שחייב לפרוש מיד מן המיטה אחר שכבר פירש ממנה.&nbsp;<br>הרשב""א והרז""ה ועוד ראשונים מתירים, שאם מותר לגמור וודאי מותר לפרוש, וגם בזה יש חשש שיהא לבו נוקפו."	"יו""ד סימן קצ""ג"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טמאה גם כשלא ראתה דם, ומה הטעם? שיטות הראשונים.	"רוב ראשונים אוסרים אפי' כשבדקה, והטעם משום שחיישינן שמא נאבד או חיפהו שכבת זרע (צריכים לטעם זה אפי' שבסימן קצ""ב לא היו צריכים לזה משום שכאן שוכבת במקום אחד ובלא סברה זו היו צריכים למצוא אותו, ט""ז).&nbsp;<br>הראב""ד הביא מקילים וכתב שמסתבר להקל, וכתב בהגהות מיימוניות שאפי' המקילים אינו רק בבדיקה זכה."	"יו""ד סימן קצ""ג"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה פוסקים כשבדקה ולא מצאה דם?	"המחבר פסק שטמאה אפי' כשבדקה ולא מצאה דם.<br>והרמ""א מחלק שאם בעל בעילה גמורה טמאה כהמחבר, ואם רק הערה טהורה. (אבל לא ישחוק בתינוקת דהיינו לבעול דווקא בהעראה כדי שתהי' טהורה)."	"יו""ד סימן קצ""ג"	"מחבר ורמ""א."	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריכה להמתין ד' או ה' ימים לפני שתתחיל למנות ז' נקיים?&nbsp;	"צריכה להמתין ד' ימים. והמגיד משנה דיוק מן הרמב""ם והרמב""ן שאין צריכים, אבל הב""י כתב שאינו דיוק.<br>וכתב הט""ז שאפי' לדידן שממתינים ה' ימים על דם בתולים די בהמתנת ד' יום."	"יו""ד סימן קצ""ג"	"דעת הרמב""ם והרמב""ן"	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה הרחקה שונה אשה שטמאה משום דם בתולים משאר נשים טמאות?	שיכול לשכב על מיטתה לאחר שעמדה מאצלו, ואפי' בסדין שהדם עליו.	"יו""ד סימן קצ""ג"		
